2022:
שנה אחת הנחלקת לשניים
בשנת 2022 חזרו המשתנים העסקיים של ההייטק הישראלי למגמות ארוכת הטווח. שנה זו למעשה מכילה שתי תקופות שונות, הנחלקות באופן גס לשתי מחציות השנה.
Powered by
כותבים: ערן איגלניק ,שרון כינורי ,אסף פתיר ,אנגלינה יוסים
ייעוץ ועיצוב: הדס שיזף
בשנת 2022 חזרו המשתנים העסקיים של ההייטק הישראלי למגמות ארוכת הטווח, בהשוואה לשנת 2021:
השקעות הון סיכון
השנה השנייה הכי גבוהה אחרי שנת 2021
סבבי השקעה
דומה לממוצע הרב שנתי
מיזוגים ורכישות של חברות חדשות
דומה לממוצע הרב שנתי
הנפקות לציבור (כולל SPAC)
ירידה מהממוצע השנתי העומד על כ100 עסקאות בשנה
בשנת 2022 חזרו המשתנים העסקיים של ההייטק הישראלי למגמות ארוכת הטווח. שנה זו למעשה מכילה שתי תקופות שונות, הנחלקות באופן גס לשתי מחציות השנה.
היה המשך לשנת השיא 2021 עם גיוסי הון גבוהים, מספר שיא של הנפקות בבורסה לצד הערכות שווי אסטרונומיות, ביקוש גבוה לעובדים ושכר עולה וכו׳
עמד כבר בסימן הירידות בשווקים הפיננסיים והחשש ממיתון עולמי עמוק. במחצית זו היינו עדים לירידה במספר העסקאות ובסכום הכולל שלהן, כמות אקזיטים נמוכה, ירידה חדה בשווי חברות הטכנולוגיה הציבוריות, והתמתנות עד כדי עצירת תופעת ה"שוק של עובדים" שאפיינה את תקופת הפריחה האחרונה.
לכאורה הקשר ברור – ההאטה העולמית השפיעה באופן ישיר הן על שווי השוק של החברות והן על הנכונות להשקיע בהייטק הישראלי, והביאה לאותן ירידות שצוינו לעיל.
בדו״ח אנחנו מביאים הסבר נוסף לירידה בפעילות במחצית השנייה. על בסיס מודל סטטיסטי הבוחן את פרק הזמן שחולף בין כל שני סבבי השקעה (בין סיד ל-A, בין A ל-B וכו'), נמצא כי לפחות בחלק מהמקרים, מדובר בגיוסי הון שהוקדמו, ולא על ירידה בכמות הגיוסים.
כלומר, חברות שלפי נתוני העבר היו צפויות לגייס השקעה במחצית השנייה של 2022, הקדימו את הגיוס לתקופת הפריחה של 2021 ולמחצית הראשונה של 2022. מהכיוון השני, המודל מציע את ההסבר לפיו חלק לא מבוטל מהירידה בהשקעות נובע מכך שמשקיעים שביקשו להשקיע במחצית השנייה של 2022 בסבבי A, לדוגמה, מצאו היצע קטן יחסית של חברות שמחפשות השקעה כזו.
ייתכן שחלק ממשקיעים אלה פנו להשקיע בסבבי הסיד, שכן זהו שלב ההשקעה היחידי בו אנו רואים עלייה בהשקעות בשנת 2022 – תופעה שמוסברת, בנוסף, על-ידי מעבר משקיעים מ-Late stage לסיד, ועל-ידי עלייה חדה בכמות המשקיעים הממוצעת בכל סבב סיד.
אין בכך לטעון שלמיתון הגלובלי המסתמן לא הייתה השפעה על ההייטק ב-2022. הירידות בשווי השוק נובעות באופן ברור מהעלאת הריבית של הבנקים המרכזיים ומהצפי למיתון. גם הפיטורים הנרחבים ועצירת גיוסי העובדים בחברות רבות ודאי נסמכים על ההבנה ש"המסיבה הפרועה", לעת עתה, נגמרה. אך כאמור, בדוח זה אנו מציעים הסבר משלים לפיו הזעזוע המקרו- כלכלי העולמי לווה בירידה טבעית לאחר כשנתיים של פעילות מוגברת.
מבין הסקטורים שנבדקו, רק בסקטור Agri & Food Tech נרשמת יציבות במספר סבבי הגיוס ובסכומי ההשקעה הכוללים משנת 2021.
הסקטורים המובילים מבחינת השקעות היו מבוססי תוכנה, ובעיקר Enterprise Software, Security tech ו- Fintech
הקרנות המובילות במספר סבבי ההשקעה היו OurCrowd, Viola (כל הקרנות) ו-Insight Partners. כל אחת משלושתן השקיעה בשנת 2022 בלפחות 40 חברות סטארט-אפ שונות.
שנת 2021 הייתה חריגה בעולם בפעילות הסקטור הטכנולוגי, וגם בישראל הושקע בחברות טכנולוגיה סכום חסר תקדים של למעלה מ-27 מיליארד דולר. בשנת 2022 ההשקעות צנחו בכמעט חצי לכ- 15.5 מיליארד דולר. תופעה זו אינה ייחודית לישראל, ולשם ההשוואה, בעמק הסיליקון ירדו ההשקעות בחברות טכנולוגיה בכ-40%. מספר הסבבים ירד בהתאם בכשליש הן בישראל והן בעמק הסיליקון, כך שבישראל מספר הסבבים הכולל בשנת 2022 עמד על 826 לעומת 1,103 בשנה שלפניה.
בחינת נתוני השנה כולה אינה מספרת את הסיפור באופן מלא, וככל שמסתכלים על השנה ברזולוציה גבוהה יותר, ניתן לראות את התחלת סימני המיתון. המחצית הראשונה של 2022 הייתה המשך ישיר לשנת 2021 ובה גויסו כ-10 מיליארד דולר המהווים שני שליש מסך הגיוסים בכל השנה.
נתון זה נמוך ב-31% יחסית למחצית השנייה של 2021, אך 519 עסקאות מעידות כי ההייטק הישראלי היה עדיין בתקופת פריחה. במחצית השנייה של 2022 בוצעו רק כ-313 עסקאות השקעה, המספר השני הנמוך ביותר מאז שנת 2014. על אף הירידות הנ"ל, סכום ההשקעות במחצית השנייה של 2022 היה הגבוה ביותר בשנים האחרונות, למעט ארבעת המחציות שקדמו לה.
לאור הירידות בשווקים הפיננסיים ב-2022 לא מפתיע שנרשמה ירידה בסך ההשקעות ברוב סוגי הסבבים. נתון חריג ומפתיע הוא שהשקעות ה-Seed דווקא רשמו עלייה ב-2022. ניתן לראות את הסכומים האבסולוטיים של ההשקעות, בחלוקה לפי שנות השקעה,ואת השינוי באחוזים שנה על שנה (החל מ-2020), בחלוקה לפי אותם הסבבים.
השקעות ה-Seed בסטארט-אפים ישראלים עלו ב-2022 ביחס ל-2021 בכ-22%, מ-1.3 לכ-1.6 מיליארד דולר (נתון אשר צפוי לעלות בשל עיכוב בקבלת הנתונים לגבי עסקאות שטרם התגלו). נתונים אלה מפתיעים במיוחד בהינתן הירידה במספר הסטארט-אפים (עליה דיווחנו בדוחות קודמים) שניתן היה להניח כי תוביל לירידה בסכומי ההשקעות הכוללים בסבבי Seed.
נתונים התומכים בתופעה זו:
חלק מהגידול בהשקעות ה-Seed נגרם ממעבר להשקעות בשלבים מוקדמים יותר של משקיעים שבאופן מסורתי השקיעו רק בשלבים מאוחרים. מניתוח כלל המשקיעים בהייטק הישראלי משנת 2014, עלה כי 17 משקיעים שונים שהשקיעו עד שנת 2021 רק בסבבי A ומעלה לקחו חלק בשנת 2022 ב-22 עסקאות Seed. בעוד שייתכנו סיבות מגוונות לתיעדוף של השקעות Seed על פני עסקאות מאוחרות יותר, ככל הנראה סיבה מרכזית לכך היא הערכות שווי גבוהות מאוד בסבבים מאוחרים. לשם ההמחשה, קרן הענק Tiger Global השתתפה עד סוף שנת 2021 ב-23 השקעות late stage ורק בהשקעת Seed אחת, שקרתה בשנת 2021. לעומת זאת, בשנת 2022 הקרן לקחה חלק בשלוש השקעות Seed שהיקפן הממוצע עומד על כ-50 מיליון דולר.
מספר המשקיעים הממוצע בכל סבב בסבבים מוקדמים נמצא במגמת עלייה, ובסבבי ה-Seed מגמה זו בולטת אף יותר. בין 2019 ל-2022, מספר המשקיעים הממוצע בכל סבב בשלב זה כמעט הכפיל את עצמו. הגידול המשמעותי ביותר התרחש בשנת 2022 כאשר בממוצע נוסף עוד משקיע אחד בכל עסקה ביחס לנתון משנת 2021, והגיע לממוצע של 3.5 משתתפים.
על בסיס נתונים היסטוריים, בנינו מודל סטטיסטי המתאר את התפלגות משך הזמן בין גיוס Seed לגיוס A, תוך שאנו לוקחים בחשבון שתי עובדות חשובות:
רק כ-40% מהחברות שמצליחות לגייס Seed, מצליחות גם לגייס סבב A (נתון זה כמעט ואינו משתנה בין קבוצות הגיל).
לסטארט-אפים שכן מצליחים לגייס סבב A נדרשות בממוצע כשלוש שנים להגיע לאבן דרך זו, אבל השונות גדולה (סטיית תקן של 32 חודשים). .
כלומר, המודל צריך להתמודד עם העובדה כי חברה שלא גייסה סבב A עד היום, יש הסתברות מסוימת שהיא לא תגייס לעולם, וזאת תלויה במשך הזמן שעבר מאז גיוס Seed.
אמדנו את המודל על אוכלוסיית כל החברות שגייסו סבב Seed בין השנים 2014 ו-2017. ולאחר מכן, השתמשנו במודל הנאמד על מנת להשוות בין הגיוסים בפועל לבין תחזית המודל לכלל החברות שגייסו Seed משנת 2014 ועד שנת 2022.
עד שנת 2021 תחזית המודל התאימה היטב לגיוסי A בפועל, הרי שבשלוש המחציות שמתחילות ב-2021 קצב גיוסי סבבי A היה גבוה מהצפוי.
בעיקר נכון הדבר לחברות שגייסו Seed בשנים 2020 ו-2021 ושבממוצע גייסו סבבי A מוקדם מהצפוי לפי המודל.
בהתאם, חברות אלה לא גייסו סבב A במחצית השנייה של 2022 וזאת מהסיבה הפשוטה שהן גייסו סבב זה מוקדם יותר – ב-2021 ובמחצית הראשונה של 2022. בנוסף ניתן לראות בבירור כי עודף הגיוסים שנוצר בשלוש המחציות שתחילתן ב-2021 עולה על ה"גירעון" במחצית השנייה של 2022.
השורה התחתונה, אם כן, היא שבסך הכול שיעור הסטארט-אפים שגייסו סבב A בקרב כל קבוצות הגיל עדיין דומה או גבוה לצפי על בסיס נתוני עבר, כפי שניתן לראות בטבלה.
הסבר חלופי לקיצור הזמנים בין סבבי ה-Seed לסבבי ה-A טמון בעלייה בשיעור החברות ה"מוצלחות" (במובן יכולת ההגעה לסבב A). עלייה בשיעור החברות המגייסות יכול לנבוע מכך שחברות בשנתונים האחרונים איכותיות מקודמותיהן, ולכן סיכויי ההצלחה שלהן גבוהים יותר, או מכך שסף האיכות שקובעים המשקיעים - ירד. רק בעוד מספר שנים ניתן יהיה להבחין מי מההסברים האלה נכון יותר, אך בעת הזו, אין סיבה להניח שבניגוד ליציבות של נתון זה בעבר, יהיו שתי קבוצות גיל רצופות מוצלחות משמעותית מהשנתונים שקדמו להן. כמו כן, אם הייתה ירידת בסף האיכות הדרוש להשקעה, היינו מצפים לראות עלייה בשיעור החברות המגייסות גם בקרב סטארט-אפים שנוסדו בשנים 2018 ו-2019 (יש עדיין 200 חברות בכל אחת מהקבוצות שטרם זכתה לסבב A)
נקודה נוספת שעולה מהניתוח היא הירידה במספר הסטארט-אפים שנפתחים בישראל בשנים האחרונות (בתרשים זה בא לידי ביטוי בירידה של הקו האדום שמצביע על כך שהמודל חזה פחות סבבי A בשנים האחרונות, עקב ירידה במספר הסטארט-אפים שהגיעו מלכתחילה לשלב ה-Seed). הזהרנו מפני מגמה זו בדוחות קודמים שפרסמנו, אחד מהם בשיתוף רשות החדשנות.
עד שנת 2021 תחזית המודל התאימה היטב לגיוסי A בפועל, הרי שבשלוש המחציות שמתחילות ב-2021 קצב גיוסי סבבי A היה גבוה מהצפוי.
בעיקר נכון הדבר לחברות שגייסו Seed בשנים 2020 ו-2021 ושבממוצע גייסו סבבי A מוקדם מהצפוי לפי המודל.
בהתאם, חברות אלה לא גייסו סבב A במחצית השנייה של 2022 וזאת מהסיבה הפשוטה שהן גייסו סבב זה מוקדם יותר – ב-2021 ובמחצית הראשונה של 2022. בנוסף ניתן לראות בבירור כי עודף הגיוסים שנוצר בשלוש המחציות שתחילתן ב-2021 עולה על ה"גירעון" במחצית השנייה של 2022.
השורה התחתונה, אם כן, היא שבסך הכול שיעור הסטארט-אפים שגייסו סבב A בקרב כל קבוצות הגיל עדיין דומה או גבוה לצפי על בסיס נתוני עבר, כפי שניתן לראות בטבלה.
הסבר חלופי לקיצור הזמנים בין סבבי ה-Seed לסבבי ה-A טמון בעלייה בשיעור החברות ה"מוצלחות" (במובן יכולת ההגעה לסבב A). עלייה בשיעור החברות המגייסות יכול לנבוע מכך שחברות בשנתונים האחרונים איכותיות מקודמותיהן, ולכן סיכויי ההצלחה שלהן גבוהים יותר, או מכך שסף האיכות שקובעים המשקיעים - ירד. רק בעוד מספר שנים ניתן יהיה להבחין מי מההסברים האלה נכון יותר, אך בעת הזו, אין סיבה להניח שבניגוד ליציבות של נתון זה בעבר, יהיו שתי קבוצות גיל רצופות מוצלחות משמעותית מהשנתונים שקדמו להן. כמו כן, אם הייתה ירידת בסף האיכות הדרוש להשקעה, היינו מצפים לראות עלייה בשיעור החברות המגייסות גם בקרב סטארט-אפים שנוסדו בשנים 2018 ו-2019 (יש עדיין 200 חברות בכל אחת מהקבוצות שטרם זכתה לסבב A)
נקודה נוספת שעולה מהניתוח היא הירידה במספר הסטארט-אפים שנפתחים בישראל בשנים האחרונות (בתרשים זה בא לידי ביטוי בירידה של הקו האדום שמצביע על כך שהמודל חזה פחות סבבי A בשנים האחרונות, עקב ירידה במספר הסטארט-אפים שהגיעו מלכתחילה לשלב ה-Seed). הזהרנו מפני מגמה זו בדוחות קודמים שפרסמנו, אחד מהם בשיתוף רשות החדשנות.
מבחינת הקרנות המובילות הזרות, Insight Partners הייתה הפעילה ביותר בשנה זו, עם השקעות ב-40 סטארט-אפים שונים במהלך השנה. קרן ההשקעה הענקית Tiger global management שנכנסה לפעילות בישראל רק בשנת 2019, ביצעה בשנה האחרונה 26 השקעות בסטארט-אפים שונים.
בתחילת פעילותה בישראל, התמקדה הקרן בחברות בשלות הקרובות להנפקה או בחדי-קרן (יוניקורנים), ואילו ב-2022 השתנתה אסטרטגיית ההשקעה שלה והיא השקיעה בשלבים מוקדמים יותר - 13 עסקאות בסבבי A ושלוש עסקאות בסבבי Seed. לשם השוואה, בשנת 2021 השקיעה הקרן כ-75% מהשקעותיה בישראל בסבבי C+, ואת השאר בסבבי B.
OurCrowd ו-Viola (כל הקרנות), מובילות את הקרנות הישראליות, כאשר הראשונה ביצעה השקעות בשנת ב-2022 בלא פחות מ-84 סטארט-אפים שונים. Viola השתתפה בהשקעות ב-47 סטארט-אפים שונים. לאחריהן קרן Pitango עם 21 חברות סטארט-אפ שונות
בחלק זה אנו מתייחסים למכירתה הראשונה של חברת סטארט-אפ. ביחס לשנה הקודמת, חלה בשנת 2022 ירידה של 40% בשווי המכירות, ושל כ-45% במספרן, כפי שניתן לראות מטה. 89 חברות נמכרו בסכום כולל של 5.3 מיליארד דולר כאשר הרכישות הבולטות (כולן בין מרץ למאי) היו:
Granulate שנרכשה בסכום של 650 מיליון דולר ע״י אינטל
Finaro שנמכרה בסכום של 575 מיליון דולר ל-Shift4
Zimperium אשר נמכרה ל-Liberty Strategic Capital עבור 525 מיליון דולר
ניתן גם להתרשם ממספר המיזוגים והרכישות בחלוקה למחציות, כאשר בפרט בולטת ההאטה במחצית השנייה של 2022: מספר המיזוגים והרכישות במחצית האחרונה היה הנמוך ביותר בשנים האחרונות, כאשר נרשמו 33 עסקאות. היקפם הכולל היה הרביעי הכי נמוך מאז תחילת תיעוד הנתונים ב-Finder בשנת 2014
בשנת 2022, 13 חברות הונפקו לציבור ואליהן נוספו עוד ארבע חברות שהונפקו דרך ספאקים. מצד אחד, זוהי ירידה דרסטית יחסית למספר השיא של 77 הנפקות (כולל ספאקים) ב-2021 ועם זאת מדובר בחזרה למספרים ה"רגילים" (בין 10 ל-20 הנפקות חדשות בשנה) אותם הציג ההייטק הישראלי בשנים האחרונות (למעט, כאמור ב 2021).
גם בהקשר זה, שנת 2022 לא הייתה אחידה - מספר ההנפקות במחצית השנייה (תרשים 12) הסתכם בחמישה בלבד (מתוכן ספאק אחד). נתון זה איננו מפתיע לאור החולשה של השווקים הפיננסיים והעלאות הריבית על-ידי הבנקים המרכזיים.
בהינתן הירידות בשווי החברות בכל הבורסות החשובות, שהתבטאו ביתר-שאת בחברות הטכנולוגיה, בחנו האם ירידת השווי קשורה גם לביצועי החברות ולא רק למצב המאקרו-כלכלי.
עפ״י הדוחות הכספיים של החברות, בחנו את השינוי בהכנסות שלהן בין הרבעון האחרון של שנת 2021 לבין הרבעון השלישי של 2022 (הנתון העדכני ביותר שזמין לנו בעת כתיבת הדוח).
רוב מוחלט של החברות הציבוריות הישראליות,107 לעומת 12, רשמו ירידה בשווי השוק שלהן בין הרבעונים המדוברים
מבין החברות שנבדקו, 69 לעומת 50, דווקא חוו עלייה בהכנסות בין הרבעונים המדוברים
לא מצאנו קורלציה בין משתנים אלה, עובדה שמצביעה על כך שהירידה בשווי השוק נבעה מגורמים מאקרו-כלכליים ולא מביצועי החברות.
בהינתן הירידות בשווי החברות בכל הבורסות החשובות, שהתבטאו ביתר-שאת בחברות הטכנולוגיה, בחנו האם ירידת השווי קשורה גם לביצועי החברות ולא רק למצב המאקרו-כלכלי.
עפ״י הדוחות הכספיים של החברות, בחנו את השינוי בהכנסות שלהן בין הרבעון האחרון של שנת 2021 לבין הרבעון השלישי של 2022 (הנתון העדכני ביותר שזמין לנו בעת כתיבת הדוח).
רוב מוחלט של החברות הציבוריות הישראליות,107 לעומת 12, רשמו ירידה בשווי השוק שלהן בין הרבעונים המדוברים
מבין החברות שנבדקו, 69 לעומת 50, דווקא חוו עלייה בהכנסות בין הרבעונים המדוברים
לא מצאנו קורלציה בין משתנים אלה, עובדה שמצביעה על כך שהירידה בשווי השוק נבעה מגורמים מאקרו-כלכליים ולא מביצועי החברות.
כלל הסטארט-אפים הנמצאים ב-Finder מחולקים ל-11 סקטורים. גם השנה הסקטורים המובילים מבחינת השקעות היו מבוססי תוכנה, ובעיקר: Enterprise software, Security tech ו -Fintech.
ניתן לזהות כי ברוב הסקטורים ישנה התאמה בין חלקם בסך הכסף שגויס לבין חלקם בסך מספר העסקאות. בפינטק, לעומת זאת, בעוד שחלקו רק כ 10% מסך כל העסקאות, מעל 15% מסך ההון משויך אליו. לצד זה, בסקטור הAgri & Food- Tech, קיימת תמונה הפוכה, לפיה 10% מהעסקאות מסתכמות לכ-5% מהשקעות ההון סיכון.
סקטור זה אינו נמצא בחלוקת הסקטורים הכלליים ב-Finder, בעיקר כיוון שהחברות העוסקות בו פועלות בתחומים שונים. נכון לסוף שנת 2022, מספר החברות הפעילות בתחום זה הוא מעל 800. בשנת 2022 ניכרה ירידה בסכום הגיוסים הכולל ל-1.5 מיליארד דולר, ב-117 סבבי גיוס. אמנם מדובר בירידה של 26% בהשוואה לשנה שעברה בה גויסו 2.1 מיליארד דולר, אך עדיין מדובר במגמת עלייה כללית כבר משנת 2014 (להוציא את שנת 2019), בה תחום הקליימט-טק החל להיות מדובר ולקבל תשומת לב עולמית. בהשוואת שני חצאי שנת 2022 עולה כי במחצית השנה הראשונה סכום ההשקעות היה גבוה מהממוצע והיווה המשך ישיר של 2021, ואילו במחצית השנייה של השנה צנח בכ-75%.
קרא עוד +
בין המשקיעים הבולטים בשנת 2022, ניתן למצוא את OurCrowd עם השתתפות ב-14 השקעות בחברות סטארט-אפ שונות. אחריה Capital Nature עם 7, ו- Insight Partners כאשר השקיעה בשישה סטארט-אפים במהלך השנה. Firstime VC השקיעה בשנת 2022 בחמישה סטארטאפים שונים ו- Doral Energy Tech Ventures השקיעו בארבעה.
בשנה זו בוצעו חמישה אקזיטים, הבולט מבניהם מכירת BreezoMeter לגוגל בסך של $200M.
סקטור זה הינו קטן באופן יחסי באקוסיסטם הישראלי, אך נמצא בצמיחה בשנים האחרונות. נכון לסוף 2022 פעילים בסקטור זה 624 סטארט-אפים, אשר מחולקים לתחומים הבאים (עלולה להיות ספירה כפולה עקב סטארט-אפים המשויכים ליותר מתחום אחד):
167 סטארט-אפים עוסקים בחדשנות בהשקיה
160 סטארט-אפים Yield Optimization Harvest
104 סטארט-אפים בתחום המזון האלטרנטיבי
72 סטארט-אפים עוסקים בשרשרת הייצור של מזונות
64 סטארט-אפים ב-Pests Pathogens
63 ב-Agricultural Inputs
45 ב-Produce Preservation and Trade
בהתאם לגודלו היחסי של סקטור זה באקוסיסטם הישראלי, מספר סבבי הגיוס והכמות הכוללת שלהם קטנים משמעותית מהשאר. עם זאת, זהו הסקטור היחידי שבו חלה עלייה במספר סבבי הגיוס בין השנים 2021 ו2022. בשל ההיתכנות לסבבי גיוס נוספים שטרם התגלו, יתכן כי סך כל ההשקעות יעלה על השנה הקודמת.
קרא עוד +
הסתכלות על מחציות השקעה, ניתן לראות את הקפיצה בסכומים כבר מהמחצית השנייה של שנת 2020. חשוב לשים לב גם כי מספר סבבי הגיוס בחציון הראשון של שנת 2022, הוא הגבוה ביותר שנרשם. עם זאת, ישנו הבדל משמעותי במעבר לחציון השני של השנה, בדומה לכלל האקוסיסטם.
בין המשקיעים הבולטים בסקטור זה ניתן למצוא את OurCrowd שמובילה את מספר הסבבים בשנת 2022 עם השתתפות ב-20 סבבי גיוס בחברות שונות. אחריה, בפער גדול, שתי החממות המוכרות, The Kitchen ו-Fresh Start עם השתתפות בחמישה סבבים כל אחת. בשנת 2022 לא נרשמו אקזיטים בסקטור זה.
נכון לשנת 2022, 1578 חברות פעילות בתחום ה-"Life Sciences & HealthTech". חברות אלה נחלקות לשלושה תת-סקטורים מרכזיים (חלק מהחברות שייכות ליותר מתת-סקטור אחד):
בריאות דיגיטלית (בעיקר שירותי תוכנה ופלטפורמות לבריאות) – 700 חברות
פיתוח וייצור מכשור רפואי - 606
פארמה וביו-רפואה - 451
בשנת 2022, גייסו סטארט-אפים בסקטור זה כ 2 מיליארד דולר, ירידה של כ-27% בהשוואה לשנת 2021. עם זאת, מספר סבבי הגיוס היה הנמוך ביותר מאז שנת 2016, בעיקר בשל המחצית השנייה בה נרשם מספר הסבבים הנמוך מ-2014.
כאשר משווים בין המחציות השונות של שנת 2022, ניכר כי חלה צניחה במספר סבבי הגיוס: 101 סבבים בחציון הראשון של שנת 2021, בעוד שבחציון השני נרשמו 58 סבבים בלבד. הסכום הכולל שגויס בחציון השני של שנת 2022 דומה לחציונים של השנים 2017-2019.
קרא עוד +
הקרן הפעילה ביותר בסקטור זה בשנת 2022, היא OurCrowd, שהשתתפה בהשקעות ב-20 חברות סטארט-אפ שונות. אחריה eHealth Ventures שהשקיעה בשבעה סטארט-אפים, ו- Insight Partners ו-aMoon שביצעו שש השקעות כל אחת. חמישה אקזיטים נרשמו בסקטור זה ב-2022, כשהבולטים בהם היו Shamir Optical Industry, Perflow Medical והנפקתה של Stickit Labs.
נכון להיום, ישנן 441 חברות בסקטור זה, המחולקות לפי התחומים הבאים (עלולה להיות ספירה כפולה עקב סטארט-אפים המשויכים ליותר מתחום אחד):
139 סטארט-אפים בתחומי המסחר וההשקעות
126 בהעברות כספים
82 סטארט-אפים עוסקים באופטימיזציה ובמתן הלוואות
79 ניהול פיננסי עצמאי
62 Insurtech
כאשר משווים בין נתוני ההשקעות בין השנים 2021 ו-2022, ניתן להתרשם כי הירידה בסכומים הכוללים במעבר בין השנים עומדת על 51%, מעט גבוהה יותר משאר האקוסיסטם. למרות ירידה דומה גם במספרי הסבבים בהשוואה ל-2021, הוא נותר בשיעור זהה למדי לשנים 2019-2020.
הירידה במספר סבבי הגיוס בין שני החציונים של שנת 2022 עומדת על 31%, בעוד שבסכומים הכוללים היא עומדת על 45%.
קרא עוד +
בין חמשת המשקיעים הבולטים בשנת 2022 בסקטור זה, ניתן למצוא את Viola (כל הקרנות) שהשתתפה ב-13 סבבי גיוס של סטארט-אפים שונים במהלך 2022, ואחריה OurCrowd ו- Lightspeed עם ארבע חברות פורטפוליו שונות.
בשנה זו בוצעו חמישה אקזיטים, בהם הנפקתה בספאק של Pagaya בחודש יוני, ומכירתה של חברת Finaro ל- Shift4 הציבורית ב-575 מיליון דולר.
נכון לסוף 2022, ישנן 676 חברות פעילות בתחום הסייבר בישראל הנחלקות לתתי-הסקטורים הבאים (חלק מהחברות שייכות ליותר מתת-סקטור אחד): אבטחת מידע, אבטחת רשתות, אבטחת ענן, אבטחת אפליקציות, אבטחת תחנות קצה, אבטחת פגיעויות וסיכונים.
בבחינה שנתית של סכומי הגיוסים הכוללים בסקטור זה, עולה כי בסקטור זה הסך הכולל של הגיוסים ירד משמעותית בין שנת 2021 ל-2022, בהיקף של כ 60%. זאת בעוד הירידה השנתית בכל האקוסיסטם עומדת על כ-42%. עם זאת, מספר סבבי הגיוס, שעלול להיות נתון בעל משקל גדול יותר יחסית, יציב בהשוואה לשנת 2021.
החלוקה לחציונים מסייעת להבנת מגמה זו, כך שבשני החציונים של שנת 2022 הייתה ירידה משמעותית בסכומים הכוללים המגויסים. מספר סבבי הגיוס במחצית הראשונה של שנת 2022 היה גדול יותר מאלו השייכים לשנת 2021 כך שהירידה במספרם התרחשה במחצית השנייה של השנה.
קרא עוד +
הקרן הפעילה ביותר בסקטור הסייבר היא Insight Partners, שהשקיעה בשנת 2022 בתשע חברות סטארט-אפ. אחריהTiger Global Management ו-Glilot Capital Partners, שכל אחת מהן השתתפה בסבבי השקעה בשמונה סטארט-אפים.
בשנת 2022 בוצעו 20 אקזיטים של חברות סייבר ישראליות. הרכישה הגדולה ביותר הייתה של חברת Zimperium בידי קרן ההשקעה הבריטית Liberty Strategic Capital עבור 525 מיליון דולר. הרכישה השנייה בגודלה בוצעה בידי חברת הסייבר הישראלית Claroty שרכשה את Medigate בעבור 400 מיליון דולר. את העסקה השלישית ביצעה Palo Alto ברכישת Cider Security עבור 300 מיליון דולר.
Start-Up Nation Central is a non-profit organization that connects Israeli innovation to the world in order to help international entities solve global challenges. Immersed in the Israeli technology ecosystem, we provide a platform that nurtures business growth, recommends policies, and generates partnerships with corporations, governments, investors, and NGOs to strengthen Israel's economy and society.
Start-Up Nation Finder is the free digital platform to learn about and engage with the Israeli tech ecosystem. Finder provides data, insights, and access to key industry players, enabling users to create business value through collaborations.
Start-Up Nation Policy Institute is an independent think-tank that works to strengthen the Israeli innovation ecosystem through research and policy recommendations. The Institute works in partnership with the public sector and the high-tech industry to advance policies that maintain Israel’s technological edge and expand Israeli innovation to all areas of its economy & society. The Institute is part of the Start-Up Nation Central group and is fully funded by philanthropy.
