72% מבין בעלי השכלה במקצועות המחשב השתלבו בחברות הייטק בשלב מסוים בקריירה שלהם.
Powered by
תובנות מניתוח נתוני ההשכלה והתעסוקה של כלל משתמשי לינקדאין המועסקים בישראל
מרץ 2023
מחקר וכתיבה: אהרון גפן, אסף פתיר, זיו בראל ועדו מייבוםרץ
72% מבין בעלי השכלה במקצועות המחשב השתלבו בחברות הייטק בשלב מסוים בקריירה שלהם.
בין בעלי השכלה במקצועות המחשב קיים פער לטובת האוניברסיטאות בשיעור המשתלבים בהייטק: 78% באוניברסיטאות לעומת 69% במכללות. עם זאת, הפער בין הקבוצות קטן בהשוואה לשונות בתוך הקבוצות וישנן מכללות - כדוגמת המכללה האקדמית תל אביב יפו - עם שיעור השתלבות גבוה מרוב האוניברסיטאות.
אחד הפתרונות להשתלבות בהייטק הוא הכשרת תכנות חוץ-אקדמית (להלן: Coding Bootcamps). כיום כ-9% מהמועסקים בהייטק הישראלי הינם בוגרי הכשרות כאלה. פילוח הבוגרים לפי שנת סיום לימודים מגלה כי שיעור זה עלה בהדרגה מ-3% בשנת 2005 ל- 13% בשנת 2019.
כמעט מחצית (46%) מבוגרי ה-Coding Bootcamps הינם בעלי תואר אקדמי נוסף. מתוכם, כ-20% הינם בעלי השכלה קודמת במקצועות המחשב (יתכן שביצעו את ההכשרה הנוספת כהשלמה פרקטית); 12% בעלי השכלת מדעים והנדסה שאינה במקצועות המחשב; 68% הנותרים הינם בעלי השכלת אקדמית אחרת, שעבורם ההכשרה מהווה הסבה מקצועית.
חילקנו את מקצועות הלימוד האקדמיים לשלוש קבוצות:
מקצועות המחשב - מדעי המחשב, הנדסת מחשבים, מתמטיקה, בנוסף לתחומי הנדסה נוספים שסווגו כשייכים למקצועות המחשב (לפי עיון בסילבוס). 72% מאלו שלמדו מקצועות אלה השתלבו לאחר מכן בהייטק.
מדעים והנדסות שאינם ממקצועות המחשב- מקצועות המדעים וההנדסה להוציא את מקצועות המחשב לעיל. 55% מבוגרי השכלה זו השתלבו בהייטק.
אקדמי אחר - שאר התארים האקדמיים. מטבע הדברים, בקבוצה זו שיעור המשתלבים בהייטק נמוך יחסית ועומד על לא יותר מ- 36%.
התרשים שלהלן מציג את חלוקת העובדים בהייטק בהתאם לסוגי ההכשרה לעיל ומראה כי רוב עובדי ההייטק למדו את מקצועות המחשב. עם זאת, כמעט מחצית למדו מקצועות אחרים.
עם זאת, כאשר בוחנים את העובדים הטכנולוגיים בהייטק, הרוב הגדול, כצפוי, הינם בעלי השכלה במקצועות המחשב. מגמה זו מתחזקת מעט עם השנים, כפי שניתן לראות בתרשים מטה. ממצאים אלה ממחישים את הדומיננטיות של תחום ה-ICT (תחום התקשורת והנתונים) בהייטק הישראלי ובהתאם את הצורך בסוג הכשרה המתאים לתחום זה ברוב התפקידים הטכנולוגיים.
למרות הצמיחה של Coding Bootcamps בשנים האחרונות (עליה נרחיב בחלק הבא) השכלה אקדמית במקצועות המחשב ממשיכה להיות הדומיננטית ביותר עבור עובדים טכנולוגיים בתעשייה. מכאן עולה השאלה, האם ישנו הבדל בין אוניברסיטאות לבין המכללות בהשתלבות בוגריהן בהייטק.
נתוני הלינקדאין מצביעים על פער לטובת האוניברסיטאות - 78% מבוגרי האוניברסיטאות השתלבו בהייטק לעומת 69% מבוגרי המכללות. אולם, בחינת השונות בין המוסדות האקדמיים השונים מגלה תמונה מורכבת יותר, לפיה ההבדל בין הקבוצות קטן מהשונות בתוך כל קבוצה. כך למשל, המכללה האקדמית תל אביב יפו ממוקמת במקום השני בשיעור ההשתלבות של בוגריה.
נתונים אלו מלמדים כי באופן כללי, בוגרי אוניברסיטאות בעלי השכלה במקצועות המחשב נוטים להשתלב בתעשייה בשיעור גבוה יותר, בהשוואה לבוגרי מכללות בעלי השכלה זו. עם זאת, ההבדל בין המכללות לאוניברסיטאות הינו קטן מהשונות הפנימית בתוך כל קבוצה. כלומר, נראה כי ההבחנה בין מכללות לאוניברסיטאות אינה בהכרח משמעותית כיוון שישנן אוניברסיטאות שבוגריהן משתלבים בהייטק פחות מבוגרי מכללות מסוימות.
כך לדוגמה, שיעור ההשתלבות בהייטק של בוגרי המכללה למנהל אשר רכשו השכלה במקצועות המחשב עומד על כ- 77%, ודומה לשיעור השתלבותם של בוגרי האוניברסיטה העברית.
חשוב להדגיש שאין להתייחס לשיעור הבוגרים המשתלבים בהייטק כמדד לאיכות הלימודים במוסדות האקדמיים. ראשית, אין שום סיבה לחשוב שבוגרים שלא השתלבו בהייטק בהכרח עובדים בעבודות שפריון העבודה בהן נמוך יותר, או שהן פחות איכותיות לפי מדד אחר. שנית, הפער בין המוסדות יכול לנבוע מכך שמועמדים בעלי נטייה לעבוד בהייטק מעדיפים מוסדות מסוימים מכל מיני סיבות. לדוגמא, מועמדים שיודעים מראש שבכוונתם להשתלב בהייטק עשויים להעדיף ללמוד במוסד בו תוכנית הלימודים כוללת יותר התנסות מעשית, או שמאפשרת לשלב לימודים עם עבודה.
למרות הצמיחה של Coding Bootcamps בשנים האחרונות (עליה נרחיב בחלק הבא) השכלה אקדמית במקצועות המחשב ממשיכה להיות הדומיננטית ביותר עבור עובדים טכנולוגיים בתעשייה. מכאן עולה השאלה, האם ישנו הבדל בין אוניברסיטאות לבין המכללות בהשתלבות בוגריהן בהייטק.
נתוני הלינקדאין מצביעים על פער לטובת האוניברסיטאות - 78% מבוגרי האוניברסיטאות השתלבו בהייטק לעומת 69% מבוגרי המכללות. אולם, בחינת השונות בין המוסדות האקדמיים השונים מגלה תמונה מורכבת יותר, לפיה ההבדל בין הקבוצות קטן מהשונות בתוך כל קבוצה. כך למשל, המכללה האקדמית תל אביב יפו ממוקמת במקום השני בשיעור ההשתלבות של בוגריה.
נתונים אלו מלמדים כי באופן כללי, בוגרי אוניברסיטאות בעלי השכלה במקצועות המחשב נוטים להשתלב בתעשייה בשיעור גבוה יותר, בהשוואה לבוגרי מכללות בעלי השכלה זו. עם זאת, ההבדל בין המכללות לאוניברסיטאות הינו קטן מהשונות הפנימית בתוך כל קבוצה. כלומר, נראה כי ההבחנה בין מכללות לאוניברסיטאות אינה בהכרח משמעותית כיוון שישנן אוניברסיטאות שבוגריהן משתלבים בהייטק פחות מבוגרי מכללות מסוימות.
כך לדוגמה, שיעור ההשתלבות בהייטק של בוגרי המכללה למנהל אשר רכשו השכלה במקצועות המחשב עומד על כ- 77%, ודומה לשיעור השתלבותם של בוגרי האוניברסיטה העברית.
חשוב להדגיש שאין להתייחס לשיעור הבוגרים המשתלבים בהייטק כמדד לאיכות הלימודים במוסדות האקדמיים. ראשית, אין שום סיבה לחשוב שבוגרים שלא השתלבו בהייטק בהכרח עובדים בעבודות שפריון העבודה בהן נמוך יותר, או שהן פחות איכותיות לפי מדד אחר. שנית, הפער בין המוסדות יכול לנבוע מכך שמועמדים בעלי נטייה לעבוד בהייטק מעדיפים מוסדות מסוימים מכל מיני סיבות. לדוגמא, מועמדים שיודעים מראש שבכוונתם להשתלב בהייטק עשויים להעדיף ללמוד במוסד בו תוכנית הלימודים כוללת יותר התנסות מעשית, או שמאפשרת לשלב לימודים עם עבודה.
ה-Coding Bootcamps משמשים כחלופה קצרה ללימודים אקדמיים, או כתוספת לתואר קיים שתכליתה ביצוע הסבה מקצועית. להלן נבדוק האם הכשרות אלו אכן מהוות נתיב להשתלבות בתעשייה עבור בוגריהן.
כ-9% מהמועסקים בהייטק הישראלי הינם בוגרי מוסדות Coding Bootcamps. פילוח העובדים במקצועות הטכנולוגיים בהייטק לפי סוג הכשרה ושנת סיום לימודים מראה כי היקף בוגרי ה- Coding Bootcamps שהשתלבו בהייטק, עלה באופן עקבי בשני העשורים האחרונים משיעור זניח של 2.5% בשנת 2005 לכ-13% ב-2019. נתון זה עשוי ללמד על התבססותו הגוברת ועולה של ה- Coding Bootcamps כנתיב כניסה להייטק.
תחומי הלימוד זוהו על בסיס מלל חופשי ובשל המגוון הגדול סווגו לצורך סקירה זו לשלוש קטגוריות:
מקצועות המחשב- מדעי המחשב, הנדסת מחשבים מתמטיקה, בנוסף לתחומי הנדסה נוספים שסווגו כשייכים למקצועות המחשב לפי עיון בסילבוס.
מדעים והנדסות שאינם ממקצועות המחשב- שאר מקצועות המדעים וההנדסה להוציא את מקצועות המחשב לעיל.
אקדמי אחר - הוכנסו מדעי החברה והרוח, משפטים וכד׳, על בסיס המקובל בות״ת.
כ-5% מהרשומות לא סווגו באמצעות ניתוח המלל החופשי, והוגדרו כ"לא סווג/NA"
מקצועות העובדים זוהו על בסיס מלל חופשי, ובשל המגוון הגדול סווגו לצורך סקירה זו לחמש קטגוריות עיקריות של "משפחות תפקידים": טכנולוגיה, תפעול, עסקים, ניהול מוצר ובכירים. 56% מן העובדים בחברות המוגדרות כחברות הייטק כיום סווגו כעובדי טכנולוגיה, והשאר כחלק מהמעטפת הארגונית: עובדים במקצועות העסקים (business), התפעול (Operations), ניהול מוצר (Product) והבכירים (Senior) – כל אלו מהווים יחד כ-44%.
בכל משפחת תפקידים קיים גם סיווג משני לתפקידים ספציפיים יותר, בהתאם לטבלה:
סטטיסטיקה תיאורית של המאגר
Start-Up Nation Policy Institute is an independent think-tank that works to strengthen the Israeli innovation ecosystem through research and policy recommendations. The Institute works in partnership with the public sector and the high-tech industry to advance policies that maintain Israel’s technological edge and expand Israeli innovation to all areas of its economy & society. The Institute is part of the Start-Up Nation Central group and is fully funded by philanthropy.
